×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ג.גמרא
;?!
אָ
דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ מוּתָּר. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה מְדוֹכָה אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ הָא מַנִּי ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא דְּאָמַר אֵין כְּלִי נִיטָּל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ. אֵיתִיבֵיהּ (ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר אוב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין) וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. סְבַר לְשַׁנּוֹיֵי לֵיהּ כר׳כְּרַבִּי נְחֶמְיָה כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הַכֹּל מוֹדִים בְּסִיכֵּי זְיָירֵי וּמָזוּרֵי דְּכֵיוָן דְּקָפֵיד עֲלַיְיהוּ מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם ה״נהָא נָמֵי מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם. אִיתְּמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בקוּרְנָס שֶׁל זֶהָבִים שָׁנִינוּ רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר קוּרְנָס שֶׁל בַּשָּׂמִים שָׁנִינוּ. מַאן דְּאָמַר דְּבַשָּׂמִים כ״שכׇּל שֶׁכֵּן דְּזֶהָבִים מַאן דְּאָמַר שֶׁל זֶהָבִים אֲבָל דְּבַשָּׂמִים קָפֵיד עֲלַיְיהוּ.: וְאֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּר כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן פָּגָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּתֶבֶן וַחֲרָרָה שֶׁטְּמָנָהּ בְּגֶחָלִים אִם מְגוּלָּה מִקְצָתָהּ מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ וְאִם לָאו אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר גתוחבין בַּכּוּשׁ אוֹ בַּכַּרְכֵּר וְהֵן מנערות מֵאֵילֵיהֶם אָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי. לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַב נַחְמָן טִלְטוּל מִן הַצַּד לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל וְהָאָמַר רַב נַחְמָן הַאי פּוּגְלָא מלמעל׳מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה שְׁרֵי מִמַּטָּה לְמַעְלָה אֲסִיר הֲדַר בֵּיהּ רַב נַחְמָן מֵהַהִיא.: מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ כּוּ׳.: שְׁלַח לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה לְרַב יוֹסֵף יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ מַהוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵיהּ לַקּוֹץ בֵּין נְקוּבָה לְבֵין שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. אֵיתִיבֵיהּ מַחַט שֶׁנִּיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ טְהוֹרָה. אָמַר אַבָּיֵי טוּמְאָה אַשַּׁבָּת קָרָמֵית טוּמְאָה כְּלִי מַעֲשֶׂה בָּעֵינַן לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲזֵי בָּעֵינַן וְהָא נָמֵי חַזְיָא למשקלא בַּהּ קוֹץ. אָמַר רָבָא מַאן דְּקָמוֹתֵיב שַׁפִּיר קָמוֹתֵיב מִדִּלְעִנְיַן טוּמְאָה לָאו מָנָא הוּא לְעִנְיַן שַׁבָּת נָמֵי לָאו מָנָא הוּא. מֵיתִיבִי דמַחַט בֵּין נְקוּבָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת וְלֹא אָמְרוּ נְקוּבָה אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה בִּלְבַד. תַּרְגְּמַא אַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרָבָא בְּגוּלְמֵי עָסְקִינַן זִימְנִין דְּמִימְּלִךְ עֲלַיְיהוּ וּמְשַׁוֵּי לְהוּ מָנָא האֲבָל הֵיכָא דְּנִיטַּל חֲרָרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ אָדָם זוֹרְקָהּ לְבֵין גְּרוּטָאוֹת. אַסּוֹבֵי יָנוֹקָא רַב נַחְמָן אסיר וְרַב שֵׁשֶׁת ושָׁרֵי אָמַר רַב נַחְמָן מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן אֵין עוֹשִׂיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמ׳. האי קורנס וכו׳. ואפי׳ קורנס של זהובים, ואפי׳ דקפיד עליה קצת שצריך שיהא חלק [לרדד] טסין, אפי׳ הכי כיון שמתקן על ידי הכאה שמכהו על הטס, לא מוקצה הוא ליה, וכל שכן של נפחים. אבל של בשמים אסור. דקפיד עליהו שלא יפגמו, שאם יפגם לא ישחקו היטב הבשמים כמו שהן שווין. בסיכי. והן היתדות שהנשים מתקנות לסוכות של משי, וצריך שיהיו היתדות חלקות כדי שירוץ החוט של משי בהן במהרה, שאם יפגמו בשום מקום, יחזיק החוט באותה פגימה. זירי. הם אתכשניש בלעז. וצריך שיהיו חלקים. מזורי. הם (העדים) [העצים] שחובטים בהם היריעות כדי שיהיו חלקים, ואם יפגמו בשום מקום יקרעו היריעה. וקורין להם ממש בלעז. פגה שהטמינה בתבן. תאנה שלא בשלה כל צרכה וטומנה בתבן להתבשל. ותבן הוי מוקצה לטיט, ואינו ראוי לטלטל. אם מגולה מקצתה. שיכול לאוחזה במקום המגולה, והתבן נשמט ונופל. אבל אם כולה מכוסה אסור לתחוב בה כוש או כרכר, לפי שכשתוחב שם הכוש הוא מזיז בכוש התבן או הגחלים לכאן, והוא נקרא טלטול מן הצד, לפי שאינו מגביהו לגמרי אלא שמזיז אותו לכל צד. וה״מ במחט שלימה. שיש לה תורת כלי. אבל ניטל חודה או עוקצה אסור כרבא. דאמר דכיון דלענין טומאה לאו מנא הוא, לענין שבת נמי לאו מנא הוא, וכיון שניטל חודה או עוקצה (אם) אדם זורקה לבין גרוטתו וכחתיכת ברזל היא חשובה, ולא מייחד לה ליטול בה את הקוץ. אבל אם עדיין הוא גולם שלא נעשית מעולם, אע״ג (דאיכא) [דליכא] כלי לענין [טומאה] שהרי לא נגמרה מלאכתו ולאו כלי מעשה, אבל לענין שבת כלי הוא, דזימנין דמימלך ומיחזי לה ליטול בה את הקוץ לפי שסובר בלבו כשארצה אנקוב לתפור בה, אבל כשנשברה ונפחתה משיעור מדת אורך מחט ... וזורקה בין גרוטותיו. אסוכי ינוקא. לסדר איבריו, ולא בשעת הלידה דההוא אליבא דדברי הכל מותר, שכל דברים הנזכרים בפרשת תוכחה עושין לולד בשבת, והוא פסוק (ומולדתך) [ומולדותיך] ביום הולדת אותך לא כרת שר⁠(י)⁠ך וכו׳ והחתל לא חתלת, מכאן שמלפפין הולד בשבת, אלא האי סדור איבריו (לאחרי) חדש או שני חדשים אחר הלידה מיירי. ורב נחמן אסר. דמיחזי כרפואה ואיכא למיגזר משום שחיקת סממנין. ורב ששת. לא גזר, דכיון שדרכו בחול לכך, הרי הוא כמאכילו ומשקהו.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144